Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
- SBS
- Topic Author
- Offline
Less
More
- Posts: 112
- Thank you received: 0
16 Apr 2010 04:25 #1711
by SBS
Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz? was created by SBS
Why was Lecha Dodi accepted into the German nusach if it is a kabbalistic addition? Why is this different than Brich Shmay, Anna B'Choach etc. which were not accepted?
Steven
Steven
Please Log in to join the conversation.
- Melech
- Offline
Less
More
- Posts: 112
- Thank you received: 3
16 Apr 2010 12:11 #1712
by Melech
Replied by Melech on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
My sense is that the Rabbonei Ashkenaz were particularly opposed to the use by the general public of Kabbalistic works with Tannaitic authors. Works written by Tannaim that weren't transmitted to the public in the lines of masorah as the works that were (such as the Mishna, Tosefta, Midreshei Halachah/Agada, etc.) were quite properly kept unavailable to the general public for good reason. No such concern would apply to many later kabbalistic works. So (putting aside the fact that lecha dodi contains little to no kabbalah when understood in the most pashut pshat fashion) there is good reason that passages from the Zohar and Tefillas Nechunia ben Hakkana were not endorsed by German Rabbonim for the public at large, whereas many later moderately kabbalistic prayers were accepted.
Melech
Melech
Please Log in to join the conversation.
- Litvak
- Offline
Less
More
- Posts: 54
- Thank you received: 0
20 Apr 2010 07:50 #1716
by Litvak
Replied by Litvak on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
It was only instituted in Frankfurt very late, under R. S.R. Hirsch z"l, circa 1870 CE, as I recall. So it wasn't a simple matter.
I think that Melech's point that it is not overly overtly Kabbalistic is quite important in understanding it.
Litvak
I think that Melech's point that it is not overly overtly Kabbalistic is quite important in understanding it.
Litvak
Please Log in to join the conversation.
- Michael
- Offline
28 Apr 2010 01:36 #1721
by Michael
Replied by Michael on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
In Frankfurt there was no differentiation known between old and new Kabolloh, Sod should remain a secret and not be exposed publicly.
Nevertheless, in Frankfurt there was a group who made Kabbolas Shabbos every week (Chevras Kabbolas Shabbos), with the agreement of the local Rabbonim, since the 16th century for about 250 years (until Rav Hirsch's times). The reason Kabbolas Shabbos was not practiced by the majority of the Kehillo until Rav Hirsch's time, is because of the conservatism of the community.
The reason Kabbolas Shabbos was accepted, is because it does not reveal any of the Sod to the public, therefore, although the idea of Kabbolas Shabbos comes from the Mekubolim, there was no reason not to do it publicly. And even though there are some Kabbalistic motifs in Lecho Dodi (for example 'mekor habrocho'), they are not clear to most people, and there is nothing revealed to the public. Also the piyyutim which were written by the Kallir, have a lot of Kabboloh in them (as the Ari z"l said), but most people do not understand the Kabboloh in them, therefore there is no reason to keep the public from saying them.
Michael FRBSH
Nevertheless, in Frankfurt there was a group who made Kabbolas Shabbos every week (Chevras Kabbolas Shabbos), with the agreement of the local Rabbonim, since the 16th century for about 250 years (until Rav Hirsch's times). The reason Kabbolas Shabbos was not practiced by the majority of the Kehillo until Rav Hirsch's time, is because of the conservatism of the community.
The reason Kabbolas Shabbos was accepted, is because it does not reveal any of the Sod to the public, therefore, although the idea of Kabbolas Shabbos comes from the Mekubolim, there was no reason not to do it publicly. And even though there are some Kabbalistic motifs in Lecho Dodi (for example 'mekor habrocho'), they are not clear to most people, and there is nothing revealed to the public. Also the piyyutim which were written by the Kallir, have a lot of Kabboloh in them (as the Ari z"l said), but most people do not understand the Kabboloh in them, therefore there is no reason to keep the public from saying them.
Michael FRBSH
Please Log in to join the conversation.
- SBS
- Topic Author
- Offline
Less
More
- Posts: 112
- Thank you received: 0
29 Apr 2010 03:58 #1722
by SBS
Replied by SBS on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
Michael,
Thanks for the explanation. I'd like to understand more as to why there was a need to accept it at all. As you pointed out, it was practiced by a small group initially and became widespread during Rav Hirsch's time. Were there compelling reasons to add it? If we want to keep the mesora pure wouldn't this be a classic case of something that would not have been added to the Frankfurt nusach (like many other additions accepted in other parts of ashkenaz but not in Frankfurt)?
Steven
Thanks for the explanation. I'd like to understand more as to why there was a need to accept it at all. As you pointed out, it was practiced by a small group initially and became widespread during Rav Hirsch's time. Were there compelling reasons to add it? If we want to keep the mesora pure wouldn't this be a classic case of something that would not have been added to the Frankfurt nusach (like many other additions accepted in other parts of ashkenaz but not in Frankfurt)?
Steven
Please Log in to join the conversation.
- rallisw
- Offline
Less
More
- Posts: 245
- Thank you received: 0
06 May 2010 23:45 #1729
by rallisw
Minhag Avoseinu Torah Hee!
Replied by rallisw on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
Before Rav Hirsch ZT"L incorporated Kabbolas Shabbos, where did one start davening after Mincho Erev Shabbos, (Mizmour Shir L'Youm HaShabbos or Borachu)?
Rallis
Rallis
Minhag Avoseinu Torah Hee!
Please Log in to join the conversation.
- Michael
- Offline
11 May 2010 02:04 #1736
by Michael
Replied by Michael on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
We want to keep the Mesorah clean of Minhogim or Nuscho'os that were brought in without the approval of Rabbonei Ashkenaz, or against their Psak, but a Minhag that Rabbonei Ashkenaz thought that it should be brought in, or at least they allowed the Minhag to come in, and especially if it was accepted and practiced for some generations, has a Din of Minhag Yisroel Torah, according to various Poskim. Since Kabbolas Shabbos was accepted in Ashkenaz, by Rabbonei Ashkenaz, and was prcaticed for some generations, it follows this criteria.
Before Rav Hirsch's time, one said Borchu immediately after Kaddish Tiskabal of Mincho. The Sephardim had the Minhag to say Mizmor Shir, and also in Prague we find this Minhag.
Michael FRBSH
Before Rav Hirsch's time, one said Borchu immediately after Kaddish Tiskabal of Mincho. The Sephardim had the Minhag to say Mizmor Shir, and also in Prague we find this Minhag.
Michael FRBSH
Please Log in to join the conversation.
- LELevine
- Offline
Less
More
- Posts: 1
- Thank you received: 0
27 Oct 2010 03:06 #1834
by LELevine
Replied by LELevine on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
RSRH did not institute Kabbolas Shabbos in Frankfurt.
Someone knowledgeable about Ashkenaz Nusach wrote the following to me:
The Divrei Kehillos on p.61 says that Lecha Dodi/Kabbolas Shabbos was instituted at the time of the Yosef Ometz (1700) and the elders of Frankfurt did not like it. However, he outlines the elaborate niggunim/minhogim and nusach which developed around it and are considered part of minhag Frankfurt. Thus they were long in place when SRH came to Frankfurt in the middle of the 19th century.
SRH only instituted Hakofos Simchas Torah night. (This was not common anywhere in Germany at the time.) However, there was no krias Hatorah at night. RSRH also introduced the singing of Shir Hamaalos on Motzoei Shabbos.
Of note, R. Schwab instituted hakofos in Baltimore the year after he came: first one, then three and then five. So it remained until R. Feldman, who only after several years had seven. I remember the older people going home beforehand. And the hakofos were only after "Yigdal" to signify that they were not part of the regular Tefilo.
Therefore, I have to add that all of this discussion about Kabbolas Shabbos based on RSRH instituting Kabbolas Shabbos has no basis.
Yitzchok Levine
Someone knowledgeable about Ashkenaz Nusach wrote the following to me:
The Divrei Kehillos on p.61 says that Lecha Dodi/Kabbolas Shabbos was instituted at the time of the Yosef Ometz (1700) and the elders of Frankfurt did not like it. However, he outlines the elaborate niggunim/minhogim and nusach which developed around it and are considered part of minhag Frankfurt. Thus they were long in place when SRH came to Frankfurt in the middle of the 19th century.
SRH only instituted Hakofos Simchas Torah night. (This was not common anywhere in Germany at the time.) However, there was no krias Hatorah at night. RSRH also introduced the singing of Shir Hamaalos on Motzoei Shabbos.
Of note, R. Schwab instituted hakofos in Baltimore the year after he came: first one, then three and then five. So it remained until R. Feldman, who only after several years had seven. I remember the older people going home beforehand. And the hakofos were only after "Yigdal" to signify that they were not part of the regular Tefilo.
Therefore, I have to add that all of this discussion about Kabbolas Shabbos based on RSRH instituting Kabbolas Shabbos has no basis.
Yitzchok Levine
Please Log in to join the conversation.
- Michael
- Offline
03 Dec 2010 15:25 #1841
by Michael
Replied by Michael on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
Kabbolas Shabbos was said in Ashkenaz by Yechidim before the time of Rav Hirsch. The
Divrei Kehillos
, after bringing the minhogim of Kabbolas Shabbos, writes the following (page 62):
אז הלך השמש לחצר שלפני ב' בתי כנסיות, ודפק בדלתותיהם, להודיע שעתה זמן תפלת מנחה, כי סדר קבלת שבת הנ"ל לא קבלו זקני פרנקפורט למנהג הקהילה (ועל כן לא נאמר "לכה דודי" וכו' לפני התיבה כי אם על המגדל בלי עטוף טלית), רק יחידים נהגו לאמרו, וכמש"כ יוסף אומץ סימן תקפ"ח "סדר קבלת שבת שנהוגים בו פה מחדשים מקרוב באו" וכו'. ולפי שאין ראוי לקבל שבת קודם תפלת מנחה, התפללו יחידי סגולה האלה גם מנחה לעצמם לפי הסדר הנ"ל וכו'. וזאת הסבה שבבית הכנסת החדש לא אמרו סדר קבלת שבת, כי היחידים שרצו לאמרו הלכו לבית הכנסת הישן לפני זמן תפילה ואמרוהו שם. אחר שדפק השמש בדלתי בית הכנסת כנ"ל, התעטפו חזני הקהילה והתפללו עם קהל מנחה בב' בתי הכנסת כסדר שהתפללו היחידים בישן לפני קבלת שבת. ואחר תפלת מנחה בבית הכנסת החדש הלך שמש שבו לבית הכנסת הישן, וכשמעו שאומר החזן שם ברכו הודיע לחזן בית הכנסת החדש, ואז אומר גם הוא ברכו וכו'. ואמירת ברכו היא בפרנקפורט תחילת שבת ואיסור מלאכה
In short, he writes that although there were people who said Kabbolas Shabbos, that definitely wasn't the official minhog at his time, and after Kabbolas Shabbos mincho was davened by the general public.
At Rav Hirsch's time Kabbolas Shabbos became the general minhog.
In R' Nosson Adler's shul in FF, Kabbolas Shabbos wasn't said until the beginning of the 20th century.
Michael FRBSH
אז הלך השמש לחצר שלפני ב' בתי כנסיות, ודפק בדלתותיהם, להודיע שעתה זמן תפלת מנחה, כי סדר קבלת שבת הנ"ל לא קבלו זקני פרנקפורט למנהג הקהילה (ועל כן לא נאמר "לכה דודי" וכו' לפני התיבה כי אם על המגדל בלי עטוף טלית), רק יחידים נהגו לאמרו, וכמש"כ יוסף אומץ סימן תקפ"ח "סדר קבלת שבת שנהוגים בו פה מחדשים מקרוב באו" וכו'. ולפי שאין ראוי לקבל שבת קודם תפלת מנחה, התפללו יחידי סגולה האלה גם מנחה לעצמם לפי הסדר הנ"ל וכו'. וזאת הסבה שבבית הכנסת החדש לא אמרו סדר קבלת שבת, כי היחידים שרצו לאמרו הלכו לבית הכנסת הישן לפני זמן תפילה ואמרוהו שם. אחר שדפק השמש בדלתי בית הכנסת כנ"ל, התעטפו חזני הקהילה והתפללו עם קהל מנחה בב' בתי הכנסת כסדר שהתפללו היחידים בישן לפני קבלת שבת. ואחר תפלת מנחה בבית הכנסת החדש הלך שמש שבו לבית הכנסת הישן, וכשמעו שאומר החזן שם ברכו הודיע לחזן בית הכנסת החדש, ואז אומר גם הוא ברכו וכו'. ואמירת ברכו היא בפרנקפורט תחילת שבת ואיסור מלאכה
In short, he writes that although there were people who said Kabbolas Shabbos, that definitely wasn't the official minhog at his time, and after Kabbolas Shabbos mincho was davened by the general public.
At Rav Hirsch's time Kabbolas Shabbos became the general minhog.
In R' Nosson Adler's shul in FF, Kabbolas Shabbos wasn't said until the beginning of the 20th century.
Michael FRBSH
Please Log in to join the conversation.
- Michael
- Offline
03 Dec 2010 16:05 #1842
by Michael
Replied by Michael on topic Kabbolas Shabbos - why accepted in Ashkenaz?
Here are some more quotes Rav Hamburger sent me about this issue:
עלי תמר, מסכת מגילה, עמ' קלג
כשהייתי בפפד"מ בשנת תרפ"א קבלתי ביאורו מאת ידידי המנוח הרב ליפנסקי, תלמידו של הרה"ג ר"מ הורביץ ז"ל, ודיין בקהלתו... בנוגע להמנהג של המזמורים ופיוט לכה דודי של הר"ש אלקבץ ז"ל, לא היו אומרים בביהכנ"ס הגדול רק התחילו מזמור שיר ליום השבת. אולם היתה חבורה שנהגה לאומרם והיו נקראים 'חברה מקבלי שבת'. ולא הורשה להם מטעם פרנסי הקהילה שיאמרו זה בפנים הבית כנסת אלא בפרוזדור הנקרא פאָליש. אולם הרה"ג רבי ש"ר הירש ז"ל היה הראשון שהכניס הקבלת שבת בביהכנ"ס שלו ורק לאט לאט תשכח הקבלת שבת מתחום הפאָליש ונכנס לביהכנ"ס בפנים. עיין בזה בדברי קהילות ותראה שבזמנו עוד התפללו הקבלת שבת רק בפרוזדור ביהכנ"ס ורק לאח"ז חדר לפנים ביהכנ"ס בהשפעת ביהכנ"ס של הרב הירש ז"ל. כל זה קבלתי מידידי הרב דיין המנוח ליפינסקי ז"ל הנ"ל
ר"א ברלינר / כתבים נבחרים, ח"א, עמ' 44
לא בלא התנגדות חדר אותו חידוש בקבלת שבת לסידור התפילה, לרוב התנגדו אפילו על עצם הדיון. עיין בשו"ת... שמש צדקה, סי' י"א, דף י"ז עמ' שלישי
עוד לפני 25 שנה [דהיינו תרמ"ד – ר"א ברלינר הדפיס ספרו בשנת תרס"ט], הרגישו בחסרון אותה חגיגיות בקבלת שבת בבית כנסת אחד, בפראנקפורט על נהר מאין, מיסודו של ר' נתן אדלר – ורק בזמן האחרון חדרה גם לשם. עיין גם: [ר'] זלמן גייגר ב"דברי קהלת", עמ' 62
הוויכוח שהתנהל על כך – ביחוד בקהילות גרמניה – נסתיים בהסכם הבא: מאחר שאותה חגיגת קבלת שבת אינה שייכת לעצם התפילה – אין לאמרה לפני העמוד, אלא על הבימה
דברי קהלת, עמ' 204
בכל ערב שבת בתפלת מנחה הראשונה לא עמד המיוחד במקום מעמד כל עובר לפני התבה, שהוא לפני הקרש המחובר לתבה... כי אם לפני התבה סמוך לקרש בצד דרומי. וכעין זה כתוב בש"ע א"ח סי' ס"ט "שלא יעמוד החזן הב' במקום שעמד הראשון דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאלו לא יצאו בראשונה ידי חובתם"... נ"ל ששנוי המקום מראה שאין זאת תפלת הקהל, כ"א תפלת יחידים המאחרים, או המדקדקים יותר להוסיף דבר, או בזמן התפלה... ויותר מזה שינו בכל בהכ"נ מקום המנגן שיר "לכה דודי"... לפי שאיננו תפלה
Michael
עלי תמר, מסכת מגילה, עמ' קלג
כשהייתי בפפד"מ בשנת תרפ"א קבלתי ביאורו מאת ידידי המנוח הרב ליפנסקי, תלמידו של הרה"ג ר"מ הורביץ ז"ל, ודיין בקהלתו... בנוגע להמנהג של המזמורים ופיוט לכה דודי של הר"ש אלקבץ ז"ל, לא היו אומרים בביהכנ"ס הגדול רק התחילו מזמור שיר ליום השבת. אולם היתה חבורה שנהגה לאומרם והיו נקראים 'חברה מקבלי שבת'. ולא הורשה להם מטעם פרנסי הקהילה שיאמרו זה בפנים הבית כנסת אלא בפרוזדור הנקרא פאָליש. אולם הרה"ג רבי ש"ר הירש ז"ל היה הראשון שהכניס הקבלת שבת בביהכנ"ס שלו ורק לאט לאט תשכח הקבלת שבת מתחום הפאָליש ונכנס לביהכנ"ס בפנים. עיין בזה בדברי קהילות ותראה שבזמנו עוד התפללו הקבלת שבת רק בפרוזדור ביהכנ"ס ורק לאח"ז חדר לפנים ביהכנ"ס בהשפעת ביהכנ"ס של הרב הירש ז"ל. כל זה קבלתי מידידי הרב דיין המנוח ליפינסקי ז"ל הנ"ל
ר"א ברלינר / כתבים נבחרים, ח"א, עמ' 44
לא בלא התנגדות חדר אותו חידוש בקבלת שבת לסידור התפילה, לרוב התנגדו אפילו על עצם הדיון. עיין בשו"ת... שמש צדקה, סי' י"א, דף י"ז עמ' שלישי
עוד לפני 25 שנה [דהיינו תרמ"ד – ר"א ברלינר הדפיס ספרו בשנת תרס"ט], הרגישו בחסרון אותה חגיגיות בקבלת שבת בבית כנסת אחד, בפראנקפורט על נהר מאין, מיסודו של ר' נתן אדלר – ורק בזמן האחרון חדרה גם לשם. עיין גם: [ר'] זלמן גייגר ב"דברי קהלת", עמ' 62
הוויכוח שהתנהל על כך – ביחוד בקהילות גרמניה – נסתיים בהסכם הבא: מאחר שאותה חגיגת קבלת שבת אינה שייכת לעצם התפילה – אין לאמרה לפני העמוד, אלא על הבימה
דברי קהלת, עמ' 204
בכל ערב שבת בתפלת מנחה הראשונה לא עמד המיוחד במקום מעמד כל עובר לפני התבה, שהוא לפני הקרש המחובר לתבה... כי אם לפני התבה סמוך לקרש בצד דרומי. וכעין זה כתוב בש"ע א"ח סי' ס"ט "שלא יעמוד החזן הב' במקום שעמד הראשון דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאלו לא יצאו בראשונה ידי חובתם"... נ"ל ששנוי המקום מראה שאין זאת תפלת הקהל, כ"א תפלת יחידים המאחרים, או המדקדקים יותר להוסיף דבר, או בזמן התפלה... ויותר מזה שינו בכל בהכ"נ מקום המנגן שיר "לכה דודי"... לפי שאיננו תפלה
Michael
Please Log in to join the conversation.