Tallis kotton

What is the Ashkenaz approach to wearing the tallis kotton? Were tzitzis worn in or out during more ancient and more modern tekufos?

Alexander

I remember speaking to Horav Joseph Breuer O"bm a few times at home - as well as in Shul. I noticed that he always wore - what looked like - two vests, a white one & a dark one on top of the white one. I found out from friends, that he wore the Arbah Kanfos on top of his shirt but under his vest. I didn't see the actual Tzitzis at any time, whether at his home or in Shul.

Yehuda Nathan

I asked R' Hamburger this question and this was his response. The final words in English he sent me separately.

הריני מעתיק עבורך לקט של מקורות (מתוך מבחר גדול יותר), מהם תראה מה היתה עמדתם של רבני גרמניה לדורותיהם בענין הוצאת ציציות מחוץ לבגד, והנסיבות ההיסטוריות-הגלותיות להסתרתן



רבי יוחנן לוריא מעלזאס בעל 'משיבת נפש' (-ר"ס-), משיבת נפש, ירושלים תשנ"ג, עמ' קיט-קכ
אמרו רז"ל [דברים רבה פ"ב, ה, תנחומא שמות יא]... יוסף הצדיק שפרסם שהוא עברי [בראשית מ, טו] זכה להיות עצמותיו נקברים בארץ ישראל [דברים כו, ה]... דרשו בהגדה "ויהי שם לגוי גדול", מלמד שהיו ישראל מצויינים שם... נראה לי הפשט שאין הפרש בין אומות לייחס אומות ישמעאלים אדום פרס ומדי וכן כולם כי אם בשינוי דתות או בשינוי לשון או בשינוי מלבושים. ומאז כשהיו אבותינו במצרים לא היה שום מצוה בידם כמו שאמר [יחזקאל טז, ז] "ואת ערום ועריה", ואם כן, במה יתכנו שמם שהם ישראלים שיאמר עליהם אלו הם ישראלים, כי אם שהחזיקו לשון עברי ולבוש עברי, זה שאמר שהיו מצויינים לומר עליהם בני ישראל, ומאז משה רבינו ע"ה כשבא למדין בא בלבוש מצרי ובדיבור מצרי דאם לא כן מי הגיד לציפורה שהוא מצרי, ועוד היום אם יבא איש בלבוש צרפתי ומדבר לשון צרפתי אפילו שהוא אשכנזי אומרים עליו הכל צרפתי, ומזה ראוי משה רבינו ע"ה להיות נענש [שלא נקבר בארץ ישראל, כמבואר במדרש שם] שהלך בלבוש מצרי שלא כדרכי יהודים כי אם בדרך מצרי וכוליה. וכן מבואר במיימוני בספר מדע פי"א [ה"א מה' עכו"ם] שלא ידמה ישראל לגוי לא במלבושיו ולא בשיער ולא בגילוח ולא בפרע ולא בבנינם, סוף דבר יהיה מובדל ממנו בכל מעשיו כמו שאנו מובדלין מהם בדת ובמצות. ועיין שם

ובדידי הוה עובדא שעמדתי לפני עצת [=מועצת] אדון ההגמון משטרוסבורג והיינו מצווים לסמן בבגדינו בצבע 'געל', כמנהג ביש מקומות באשכנז, ובא כומר אחד ואמר לי: "יהודי מה זה הסימן שיש לך בבגדיך בצבע 'געל'? לאיזה עניין מורה?". אמרתי לו: "איני יודע מאי איעבד – הורמנא דמלכא הוא, ואם יצווה עלי לשאת אבן משקל ב' ליטרא הייתי צריך לעשות, ואמת הילכתא בלא טעם הוא שאתם גוזרים עלינו כיוצא בזה". השיב לי ואמר: "אם אינך יודע – אגיד לך! משפט אמת וחוקי צדק הגיעך מאת האדון ההגמון כי [הוא] מאת אדון כל הארץ שבחר אתכם מכל האומות ולשון ואמר [ויקרא כ, כו]: 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי'. ואין המצות הוראה בכל עת להכיר ההבדלה, להורות היכר והבדל, כי אין אתם מתעסקים בכל עת במצוות, על זה שם לכם אות בנסתר ובנגלה. המילה ניכרת כשהוא ערום, הציצית ניכר כשהוא לבוש, הבית ניכר במזוזה. ובכל אלו ההבדלות יש לכם כבוד שמורה הוראה נכבדת, שאם יאמר לך אדם: 'מה זה הציון בציצית?', תשיב לו: 'אדון כל העולם ציווני, ובטעם נכבד, לזכור בו המצות'. ומאז אתם באים לשקר ומתביישים מאותו סימן, ולא עוד אלא תכוונו לילך במלבושי האומות, גזר עליכם אלקיכם להיות מסומן בסימני גנאי שאין בו טעם וסברא כי אם כמו שמסמנים השוטים במלבושיהם, שיוודע לכל כי סכל הוא'". עד כאן דבריו

ומאת השם יתברך שהיה לי ארבע כנפות תחת מלבושי והראיתיו, אמר לי: "בזה לא אתפייס, היה לך ללובשו על כל הבגדים מבחוץ, כדי שיהיה ניכר לכל". אמרתי לו: "אם לא שמעתי ממך שאתה יודע, לא הייתי משיב לך, ועל זולתך נאמר [משלי כו, ד]: 'אל תען כסיל באיולתו', ועליך נאמר [משלי כו, ה]: 'ענה כסיל כאולתו'. הלא ידוע לך שאמר דוד ע"ה [שמואל א כו, יט]: 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים'. וזהו פירושו, כשאנחנו שרויים בין האומות אין אנו יכולים לקיים מצות בוראינו על הכוונה שלימה. ומה שאנחנו בו במצות ציצית אמת כדבריך שנאמר [במדבר טו, לט]: 'וזכרתם את כל מצות', ובמה נזכור את כל המצות? במצות ציצית, הגיענו הקבלה [במדבר רבה פי"ח אות י"ז]: בח' חוטין וה' קשרין הרי י"ג, וציצית בגמטריא ת"ר, הרי תרי"ג מצות נרמזים בציצית, ובה אנו נזכרים כל המצות תמיד. ומאז אם יחסר ציצית אחד או אפילו חוט אחד הרי האות מזוייף וחסר, ובנפשינו הוא לזייף סימנו של הקב"ה. ומזה צריכין אנחנו כל יום לבדוק הציצית אם שלימים. וכן עוד היום בנוהג כל מי שיש לו שר ונושא סימנו של השר שלא כהוגן, הרי הוא מזוייף, ובנפשו הוא אם יודע למלכות. ומאז אנחנו שרויים ביניכם ונבזים בעיניכם וצריכין אנחנו ללבוש הציצית שד' כנפות שתים לפניה ושתים לאחריו, בכל יום ובכל עת ימצאו ביניכם יחטפו הציצית אחד מאחריו, ויהיה האות פגום ויצא שכרו בהפסדו. ולזה אנחנו צריכין לישא בהסתר שלכל הפחות יהיה לנוי לאות בבתינו ובבית המדרש ובבית הכנסת. וזקינים ואנשי מעשה שאין צריכין להתערב בההמון בכל זמן מתכסין בציצית בגלוי". עד כאן דברינו. ונתפייס ונתפייסו כל השומעים. וראוי לדרוש לדור השפל הלז שמתכוונין ללבוש במלבושיהם [של האומות], ובכל עת שמשתנין האומות במלבושיהן אפילו לגריעותא תיכף יעשו כמוהם, [שיקפידו] לשאת תחת מלבושיהם ד' כנפות לכל הפחות לזכרון. והשם יכפר בעדינו, כן יהי רצון אמן


רבי יוסף יוזפא האן נוירלינגן מפראנקפורט בעל 'יוסף אומץ' (ש"ל-שצ"ז), יוסף אומץ, ס' רמ"ב
ראיתי בספר קטן הנקרא גן, שנתחבר לפני כמה מאות שנים, שיש לדקדק שתצא ציצית אחת מציציותיו שתחת מלבושו חוץ למלבושים בענין שיתקיים וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה', שעל ידי ראיית הציצית יהיה האדם נזכר לקיים המצות. וההיא עובדא שטפחו הציצית על פני מי שרצה לנאף יוכיח. וראיתי אבי מורי החסיד [ר' פנחס זעלימן נוירלינגן] ז"ל מדקדק כן בכל יום במאוד בטלית קטן שלבש תחת מלבושין שהוציא אחת מהציצית חוץ לבית הנפש שקורין וומ"ש


רבי יהונתן אייבשיץ אב"ד מיץ והאמבורג בעל 'אורים ותומים' (ת"ן-תקכ"ד), יערות דבש, חב', דרוש ב', מהד' אור הספר, תשד"מ, עמ' כב
מיץ תק"ח: עכשיו ישראלים בושים נגד העמים ללבוש שמלת גבר ישראלי, ולובשים ארבע כנפות קטן מהכיל, והוא מכוסה בבגדים רבים, שלא ירגיש בו שום אדם שלובש ציצית וח"ו שתהיה ציצית שלו נראית מבחוץ, שיאמרו ראה שוטה זה לובש ציצית


רבי אברהם וואלרשטיין אב"ד שנייטאך (-תקנ"ב), מאמר אברהם – זרע אברהם, פ"ז, פיורדא תקכ"ז, דף קכד טור ד
נוהגין מקצת המונים לעשות הכנפים מצד אחד פתוח כדי להניח ולהסתיר הציצית לאחר התפלה בתוכו, אין זה מן המצוה... הלא כתיב וראיתם אותו וגו', אין זה דווקא בשעת תפלה אלא כל היום, וכי יראה איש אותו במסתרים... ולא נתחדש זה אלא לגבי עוללים ויונקים כדי שלא יתלכלכו, אבל לגבי גדולים לא מצינו ולא שמענו היתר זה מעולם


רבי משה סופר מפפד"מ בעל 'חתם סופר' (תקכ"ג-ת"ר), דרשות חת"ס, ח"א, סערעטה תרפ"ט, דף קפז טור ג
רובי המצוות אינם מקוימות כראוי מפני שאנו דרים בין הגויים, אי אפשר להיות הציצית תלויות מגולות, וממש שאינם יוצאים ידי חובה זולת זה, אין ציצית אלא יוצא, כמבואר ברש"י פרשת שלח, במדבר טו, לח: "ציצית על שם וראיתם אותו, כמו (שה"ש ב, ט) מציץ מן החרכים


רבי חיים סופר מפרסבורג, דברי שערי חיים, ח"א, בראשית, נוא יארק תשמ"ה, עמ' שסח
רבי שמעון סופר, הגאון אבדק"ק קראקא, והוא בן לספרא רבה דישראל אדמ"ו ה'חתם סופר' ז"ל, הוא יושב בין גדולי עולם וציצית תלוי לו, כחכמינו ז"ל [גטין נו ע"א]: "בן ציצית הכסת, חד אמר שהיה כסאו בין גדול רומי, וחד אמר שהיו ציציותיו נגררים על גבי כרים וכסתות", הכוונה הדם שהיה כסאו בין גדולי רומי אף על פי כן היו ציציותיו נגרים על גבי כרים וכסתות, לא בוש מלישב בסענאט [האוסטרי] ברום, עם ציצית נגררים


רש"ר הירש, חורב, תרגום רמ"ז אהרנזאהן, מהד' תשל"ג, עמ' 180
אשרינו, לוא הרשה לנו המנהג בכל ימי חיינו הפועלים, לשאת על בשרנו מעיל עליון בגד בעל ארבע כנפות, אשר היה חייב בציצת, כי אמנם אין מקום אשר כה היה נדרש לנו אות זכרון של הציצת כמו בחיי המעשה, ששם משאלות החושים מכתירות אותנו והעין והלב דורשים מאתנו בחזקה להגדיל ולהרחיב את חוג צרכי החיים; אבל כמו התפלין, אשר מטעמם ונמוקם המיוחדים להם, לא יוכלו ללוות אותנו על דרך החיים במשך כל היום כלו, עד כי קשירת התפלין נשארה מוגבלה רק בעד זמן עבודת אלהים, כמו כן נשיאת הציצת בטלית העליונה נשארה לנו רק בעד זמן עבודת אלהים, אך הטלית קטן נשא תמיד רק תחת בנדינה להיות לזכרון לפנינו בעד מושג ורעיון מצות ציצת


ר"ח המבורגר, שלשה עולמות, ח"א, י-ם תרצ"ט, עמ' עז
בימים ההם [תרנ"ה בערך, לירושלים] בא מפרנקפורט דמיין איש עשיר ורב פעלים, מר יהודה המכונה לעפאלד המבורגר, לא ממשפחתנו... הוא היה איש מפוזר. לבש בגדים יפים ומודרנים, אבל ציציותיו נראו מחוץ לחזיתו, שיראו שלובש ציצית


H. Mandelbaum. Jewish life in the Village Communities of Southern Germany, Jerusalem 1985 p. 46
בעיירה גרודה, מקובל היה כי להרשות למאן דהו שציציותיו יבצבצו למטה מן הז'קט שלו היה גורם "רשעות" – חוסר ההבנה של הנוכרים היה מעורר לעג


פרופ' מרדכי ברויאר, עדה ודיוקנה, ירושלים תשנ"א, עמ' 28
התרעם פעם חבר נכבד של קהילה חרדית על הרב, שלבש טלית-קטן מתחת למעילו באופן כזה שהציציות נראו מבחוץ – כדת וכדין – ואמר לו: "אדוני הרב, יסלח נא, ציציותיו מבצבצות חוצה!". ממידע פרטי


In a neighborhood where no anti-Semitism would be aroused as a reaction to the ציצית, I would not hide them.

Daniel

According to minhag Ashkenaz how should I wear my Tzitzit tucked in or leave the Arbah Karfot hanging out, is there anything else about Tzitzit according to minhag Ashkenaz?

GBaum